אחים עבוד בע"מ נ' חאג' ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה כספית לתשלום יתרת חוב בגין סחורה שסופקה על ידי התובעת.

תמצית טענות התובעת:

התובעת היא חברה שעוסקת במכירת מזון לחיות, ולטענתה במהלך שנת 2008 היא סיפקה לנתבע 1 (להלן – "הנתבע") ולפי הזמנתו מספוא לחיות בסך של 80,111 ש"ח וזאת בשתי הזדמנויות: הזמנה אחת מיום 17/6/08 ע"ס של 39,686 ש"ח בגינה הונפקה חשבונית מס' 1075; והשניה מיום 30/6/08 ע"ס של 49,425 ש"ח בגינה הונפקה חשבונית מס' 1178.

תמורת המספוא נשוא שתי החשבוניות שילם הנתבע לתובעת את הסכום האמור ב-9 שיקים של 10,000 ש"ח כל אחד בשיקים המשוכים מחשבון הבנק של בתו, אך עד מהרה התברר, כי הבנק מסרב לערוך ניכיון לשיקים אלה ולכן מעולם לא נפרעו. אי לכך ביטלה התובעת קבלה מס' 795 אשר הוציאה בעת קבלת השיקים הנ"ל.

בעקבות האמור ובהתאם להסכמה בין התובעת לבין הנתבע, החזירה התובעת לנתבע את 9 השיקים הנ"ל ובמקומם מסר האחרון 3 שיקים על סך של 30,000 ש"ח כל אחד משוכים מחשבון בנו, הוא הנתבע 2 (להלן – "השיקים שבמחלוקת").

בגין כך הנפיקה התובעת קבלה מס' 798 שעותק ממנה צורף לכתב התביעה.

התובעת הוסיפה, כי על יסוד ההסכמה אליה הגיעה עם הנתבע סוכם, כי הלה ישלם את סכום השיקים שבמחלוקת בסך כולל של 90,000 ש"ח אף שסכום החוב עומד על 80,111 ש"ח וזאת על מנת לכסות את הוצאותיה של התובעת בגין ניכיון השיקים, שכן השיקים ניתנו לתאריכים דחויים, וככל שתוותר יתרה, היא תיזקף על חשבון הזמנות עתידיות.

לטענת התובעת, הנתבע לא שילם לה את התמורה המגיעה לה אף שסיפקה לו את המספוא עד לדיר שבבעלותו. לפיכך, עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום סכום החוב - הנתבע מכוח היותו המזמין של הסחורה, והנתבע 2 מכוח היותו מושך השיקים.

תמצית טענות הנתבעים:

לעומת זאת טוענים הנתבעים, כי מדובר בתביעה קנטרנית אשר הוגשה בניסיון להתעשר על חשבונם שלא כדין. לטענתם, אין כל יריבות משפטית בין התובעת לבין הנתבע 2, שכן האחרון לא הזמין ולא קיבל מהתובעת סחורה כלשהי, לא מסר לה שיקים ולא חתם על שיק כלשהו לטובתה. בהקשר זה נטען, כי החתימה המופיעה כחתימת המושך בשיקים שבמחלוקת אינה חתימתו של הנתבע 2 ומי שחתם עליהם, חתם ללא סמכות וללא הרשאה.

לגבי המחלוקת שנוגעת לגוף העניין טוען הנתבע, כי הוא הזמין סחורה בסך של 30,000 ש"ח ושילם תמורתה בכסף מזומן. מלבד סחורה זו הוא לא קיבל מהתובעת סחורה כלשהי. הנתבע הוסיף, כי מסר את השיקים שבמחלוקת לתובעת וכן 9 השיקים המשוכים מחשבון בתו בסך של 10,000 ש"ח כל אחד, קרי שיקים בסכום כולל של 180,000 ש"ח, וזאת על חשבון סחורה עתידית, אך בפועל לא נתקבלה כל סחורה בגין שיקים אלה.

בנוגע לחשבונית שמספרה 1178 שעותק ממנה צורף לכתב התביעה והמתייחסת לחלק מהסחורה אשר סופקה לו כביכול, טוען הנתבע כי מדובר בחשבונית מזויפת ומפוברקת ולראיה הוא מחזיק בחשבונית זהה כאשר על המקור נרשם "שילם שיקים ע"ח, 9 שיקים בסך 90,000 ש"ח".

הנתבע מכחיש מכל וכל כי קיבל סחורה בנוגע לחשבונית הנ"ל ובכלל, והוסיף כי ביום 23/8/08 פנה לתובעת במכתב בו ביקש אספקת הסחורה או השבת השיקים.

דיון והכרעה:

בדיון אשר התקיים בפניי העידו מנהל התובעת, מר ג'מאל עבוד, ושני עדי תביעה נוספים, מר אמיל חטיב ומר יוסף סמי. מטעם הנתבעים העיד הנתבע לבדו.

גרסתו של מנהל התובעת, מר ג'מאל עבוד, היתה עקבית, הגיונית ותואמת את המסמכים שהוגשו לתיק. לעומת זאת, גרסת הנתבע התגלתה כבעייתית ביותר ועדותו לא הותירה עליי רושם מהימן.

אפתח בכך כי טענת הנתבע ולפיה מסר שיקים בסכום כולל של 180,000 ש"ח על חשבון סחורה עתידית היא טענה לא הגיונית ולא סבירה לחלוטין, מה גם שנטענה באופן כללי וללא פרטים אלמנטריים בנוגע לתנאים שסוכמו בין הצדדים ביחס לכך.

לכך יש להוסיף, שאם הנתבע לא חלק בתצהירו על טענת התובעת ש-9 השיקים אשר נמסרו לה תחילה– השיקים המשוכים על חשבון בתו של הנתבע – הם שיקים שלא נפרעו ואף הוחזרו לידיו, אזי לא ברור לי על בסיס מה טוען הנתבע כי התובעת לא סיפקה לו סחורה בגינם, שכן הרושם הברור שמצטייר מהראיות הינו כי התובעת החזירה לו שיקים אלה כנגד השיקים שבמחלוקת.

זה המקום להעיר, כי רק בחקירתו הנגדית מסר הנתבע לראשונה, כי 9 השיקים של הבת לא הוחזרו לידיו, ולכן נתן הוראת ביטול לגביהם.